החלטה בתיק ת"ט 54549-03-12

            להלן תמצית התביעה:

(א)       התובעת הינה תלמידה שפנתה בזמנו לתובעת שהינה מכללה להשכלה גבוהה          ונתקבלה ללימודים לקרוס ניהול מערכות משרד והתחייבה לשלם 8,200 ש"ח ואף         חתמה על כתב התחייבות לכך.

(ב)        הנתבעת שילמה דמי הרשמה וחלק משכר הלימודים, אך נותרה חייבת בסך של      6,300 ש"ח וכן בסך של 2,500 ש"ח לאחר ביטול מלגה.

2.         הנתבעת טוענת בהתנגדותה כדלהלן:

(א)       הנתבעת נרשמה בהתחלה לקרוס מזכירות רפואיות ושילמה מקדמה על סך 1,600   ש"ח.

(ב)        כבר במפגש הלימודים הראשון הנתבעת התלוננה על הצפיפות הרבה בכיתה ואף     לא היה לה כיסא והיא נאלצה ללמוד בעמידה.

(ג)        התובעת התנצלה בפני הנתבעת והבטיחה להקטין את מספר התלמידים על ידי        פיצול הכיתה לשניים, אך הבטחותיה לא מומשו, אז הודיעה הנתבעת סופית על        הפסקת             השתתפותה ודרשה בחזרה את הכספים ששילמה.

3.         הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות והמבקשת נחקה על תצהירה והיא חזרה על דבריה בתצהיר שהיו שלושה מפגשים בלבד ובשלישי היא הודעה על הפסקת לימודיה.

            בפני המבקשת הוצג דף נוכחות עבור שמונה חודשים והמבקשת נתבקשה לאשר את הרישום.

4.         הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר, יש לתת לנתבעת רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה ולו בדוחק.

            ר' ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ. וורנר, פ"ד מו(1) 273, 272.

            ר' גם ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ, פ"ד מב(1), 721, 722.

            ומכאן בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה שהגנת הנתבעת אמת היא, האם יכולה היא לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים לנתבעת רשות להתגונן.

            מהי הגנת הנתבעת במקרה זה?

            כישלון תמורה בזה שלא סיימה את הקורס ונכחה בשלושה מפגשים בלבד, בהם היא למדה בעמידה.

            אכן זוהי טענת הגנה לכאורה המזכה את המבקשת ברשות להתגונן, אלא שההגנה זו דחוקה ומדוע?

            במהלך חקירת המבקשת הוצג לה מסמך שבו כתוב כאילו הוא רוצה להפסיק את לימודי המזכירות בגלל נסיבות אישיות משפחתיות, ושם לא צוינה סיבה אחרת.